רש״ש על משנה דמאי ז׳:ב׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה דמאי ז׳:ב׳
2 מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, אוֹמֵר, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
פירוש רש״ש על משנה דמאי ז׳:ב׳
2 ברע"ב ד"ה אומר כו' בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו כו' ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ועיין בר"ש. ול"ד במחכ"ת דכיון דבשעת חלות התרומה אין הדבר שעליו נעשה תרומה בעולם לא יחול כלל שם תרומה עיין בפ"ד דטבו"י מ"ד ובפירושו שם:
3 שם בתוי"ט ד"ה ומע"ש בפיו. בכוס לא שייך כו'. ובתוספתא איתא גם בכוס בצפון או בדרום: